החלטה בתיק מ"ת 24726-09-11

בעניינו של נאשם 3

1.       הבקשה למעצר עד תום ההליכים נגד המשיב.

2.       נגד המשיב ו-3 נאשמים נוספים הוגש כתב אישום בן שני אישומים. האישום הראשון מייחס לנאשם 1 בלבד עבירות של קשירת קשר לפשע, לפי ס' 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "החוק") וניסיון לסחר בנשק, לפי ס' 144(ב2) בצירוף ס' 25 לחוק. באישום השני מיוחסות לכל המשיבים עבירות של קשירת קשר לפשע, לפי ס' 499(א)(1) לחוק; נשיאה והובלת נשק, לפי ס' 144(ב) רישא לחוק; החזקת נשק, לפי ס' 144(א) רישא לחוק; וניסיון לסחר בנשק, לפי ס' 144(ב2) בצירוף ס' 25 לחוק. בד בבד, מיוחסת לנאשמים 1-2 עבירה נוספת של הסתייעות ברכב לביצוע פשע, לפי ס' 43 לפקודת התעבורה ולנאשם 1 בלבד מיוחסת עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. 

החלטה בעניינם של נאשמים 1,2,4 מיום 25.10.11 קובעת כי קיימות ראיות לכאורה ועילות מעצר נגד הנאשמים ובנסיבות העניין הוזמנו תסקירי מעצר על מנת לבחון חלופת מעצר.

3.       מכתב האישום עולה כי נאשם 1 החזיק במקום מסתור, עבור שניים מחבריו שהיו עצורים באותה העת, נתי ונאור הרוש, שני מטעני חבלה שפורקו ממוקשי נעל תקניים ונפצי חבלה מס' 8 חשמליים תקניים, ופעל למכירתם לידי אחרים בהתאם להוראותיהם של חבריו איתם עמד בקשר והכל תמורת בצע כסף ממנו התכוון המשיב 1 לפרוע חוב בסך של 9,000 ש"ח אותו חב לשני אחרים, מוחמד וסייף, שזהותם אינה ידועה בוודאות למאשימה; חוב שלפירעונו היה נאשם 2 ערב.

לאחר שהעסקה, נשוא האישום הראשון, למכירת המטענים לידי שני אסירים בשם רון מרדכי ורועי שודוגקר לא הושלמה, הנחה נתי את נאשם 1 למכור את המטענים למשיב  ולשם כך הורה לו ליצור קשר עם המשיב במספר טלפון שמסר לו. לשם קידומו של הקשר, פנה נאשם 1 לנאשם 2 וביקשו להסיעו למקום ביצוע העסקה, נאשם 2 נעתר ונאשם 1 קיבל את אישורו של נתי לצירופו של נאשם 2. נאשמים 1-2 והמשיב סיכמו ביניהם את פרטי העסקה, נאשם 2 הסיע את נאשם 1 למקום המחבוא של המטענים, נאשם 1 הוציא את המטענים ממחבואם והשניים נסעו למקום המפגש המיועד עם המשיב, בדרכם נתקלו השניים במחסום משטרתי ונעצרו לאחר שהמשיב 1 ניסה להימלט ממעצרו ודחף את אחד השוטרים. לאחר מעצרם, התחזו שניים מהבלשים לנאשמים 1-2, נטלו את מכשיר הטלפון הנייד של נאשם 1 ונסעו לכיוון נקודת המפגש כשהם נושאים על גופם מטען דמה לצורך ביצוע העסקה, בדרך המשיב יצר עמם קשר ותואמה נקודת מפגש חלופית, שם פגשו במשיב ובנאשם 4 לאחר שהסליקו את המטענים בשקית בסמוך למקום, המשיב העביר לידי הבלשים סך של 6,000 ש"ח בשטרות, תוך שאמר שישלים את הסכום החסר בימים הקרובים, השוטרים הובילו את השניים למקום הסלקת מטעני הדמה, המשיב הורה לנאשם 4 ליטול את השקית, אחד הבלשים ביקש מהם להסביר לו על המטענים, המשיב  ביקש מנאשם 4 להסביר לבלש, או אז נטל נאשם 4 את השקית עם המטענים לידו והשניים נעצרו. 

4.       בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה הבקשה דנא למעצר עד תום ההליכים.

5.       ב"כ המשיב טען, כי המשיב אמנם נכח בעסקה, אך אין כל ראיות לכאורה לידיעתו של המשיב מה יש בשקית וכל שכן כי השקית מכילה מטען חבלה. נטען, כי מהאזנות הסתר לא ניתן ללמוד על ידיעת המשיב מהו תוכן החבילה שהוא אמור לקבל לידיו; כל השיחות מתמקדות בניסיון להוזיל את המחיר ותיאום מקום המפגש ומועדו, נוכח העיכובים בהם נתקלו הן המשיב ונאשם 4 והן הבלשים שהתחזו לנאשמים 1-2. עוד נטען כי מעדויות הבלשים עולה, כי טרם שראה המשיב מהו תוכן השקית אמר לבלשים שהם יכולים ללכת וכשהבלשים מבקשים "להראות משהו בשקית" הוא מבקש שיראו את זה לנאשם 4, כך שהוא לא ראה כלל מה יש בשקית. על כן, לטענתו, לא ניתן לייחס למשיב ידיעה שמדובר במטען חבלה. לשיטת ב"כ המשיב, מהאזנות הסתר שבוצעו לנאשם 1 ניתן להסיק כי דובר על עסקת סחר בסמים וייתכן שזה מה שסבר המשיב. אשר על כן, נטען כי גם אם ניתן להעלות חשד לפיו המשיב ידע שהעסקה אינה חוקית הרי שיש לבחון את שחרורו לחלופת מעצר. 

6.       ב"כ המבקשת עמד על הבקשה למעצר עד תום ההליכים. לטענת המאשימה, האזנות הסתר לטלפון של נאשם 1 הובילו את הבלשים לנקודת המפגש עם המשיב ונאשם 4, הגעתם של השניים למקום אופיינה כ"הליכה חשדנית", הם הגיעו למרחק טקטי מהבלשים, ווידאו שאלו אכן האנשים עמם הם קבעו להיפגש והעבירו להם סך של 6,000 ש"ח. המשיב אמר לבלשים שהוא יודע שחסר כסף והוא ישלים את תמורת העסקה במועד מאוחר יותר. נטען, כי אין כל היגיון בטענה כי המשיב הגיע למפגש מתואם מראש עם סכום כסף משמעותי כשאינו יודע מה מטרת המפגש. מה גם שהמשיב טען בחקירותיו כי הבלשים משקרים ושתק. עוד נטען כי המשיב פנה לשוטרים בבקשה להגיע להסדר טיעון, מה שמחזק את הוודאות כי המשיב ידע שהינו מעורב בפלילים. ב"כ המאשימה הוסיף וטען כי השיחות שניהל המשיב נעדרות סימנים של עסקת סחר בסמים, כך למשל לא דובר על משקלה של השקית או על סוג תכולתה. חשוב מכך, הבלשים שואלים את המשיב ונאשם 4 "איך מפעילים" כך שמהתנהלות העסקה ניתן ללמוד כי מדובר בעסקת נשק. עוד נטען כי מסוכנותו של המשיב עולה אף מעברו הפלילי החובק הרשעות בעבירות רכוש ואלימות. אשר על כן, עתר ב"כ המאשימה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו.

7.       לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת חומר הראיות בתיק, סבורני כי די בעוצמתן הלכאורית של הראיות בתיק וכי קמה עילת מעצר בעניינו של המשיב. אין מחלוקת בדבר נוכחותו של המשיב בעסקת הסחר בנשק ומידת מעורבותו בעסקה תתברר בהליך העיקרי. נראה לכאורה כי המשיב ידע שמדובר בנשק, הוא הגיע למקום מצויד במזומנים ונוסח השיח אינו תואם עסקת סמים. מה גם שאין בטענה כי המשיב סבור היה כי המדובר בעסקת סמים כדי להפחית ממסוכנותו.

8.       בנסיבות העניין ובהתאם להלכה יש לבדוק חלופת מעצר ולפיכך מתבקש תסקיר מעצר תוך שימת לב לאמור לעיל.

9.       נקבע לדיון ביום 22/11/11 בשעה 09.00.

שרות המבחן מתבקש להמציא את תסקיר המעצר עד למועד זה.

המשיב יובא ע"י שב"ס.

ניתנה היום, י"ג חשון תשע"ב, 10 נובמבר 2011, במעמד הנ"ל.